החלטה בתיק ת"א 57401-01-13

לפני בקשה להמרת הערובה להבטחת הוצאות שחויבו התובעות להפקיד להבטחת הוצאות הנתבעים בהליך. עניינה של התובענה הוא מתן פסק דין המצהיר שהתובעות זכאיות להירשם כבעלים של חנות מספר 33, הידועה כחלקה 547/33 בגוש 6538 (להלן: " החנות"), כשהיא נקייה מכל חוב, לרבות כלפי הנתבעים 3-4 (להלן: " אורן"), לטובתם רשומה הערת אזהרה לטובת החנות, ששועבדה לטובתם.

ביום 3.6.13 נעתרתי לבקשת הנתבעים וחייבתי את התובעות בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בסך של 75,000 ש"ח והכל מהנימוקים שבהחלטה. ביום 8.7.13 הוגשה בקשה להמיר את הערבות בנכס נשוא התובענה, חנות מספר 33 שתשתמש בטוחה (להלן: " החנות"). לבקשה צורפה חוות דעת שמאית לפיה שווי החנות הינו כ-4.5 מיליון ש"ח שיש בו כדי להבטיח את ההוצאות בסכום דנן. בבקשה נטען כי הזכות של אורן הינה לכל היותר 25% מזכויותיו של אברהם כהן, מבעלי השליטה בחנות, שהוא השעבוד שנטען שיש לבטלו במסגרת התיק העיקרי, וגם בכך טעם לקבלת הבקשה.

הנתבעים מתנגדים לבקשה משלל טעמים וצירפו חוות דעת שמאית לפיה שווי החנות הינו כ - 1.9 מיליון ש"ח בלבד.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, הגעתי לידי מסקנה שדינה להידחות.

בפתח הדברים אציין שלטעמי אין זה ראוי שנכס שהוא נשוא התובענה, ישמש כבטוחה להבטחת הוצאות הנתבעים באותו הליך, וכי נכון יהיה להעמיד ערובה שאינה קשורה לנכס. לא זו בלבד אלא שלא מן הנמנע שיהיה בכד כדי להקשות ואולי אף לסכל את יכולת הנתבעים לגבות את ההוצאות אם יהיו זכאים להן. כך למשל אם יעוכב הליך מימוש הנכס במסגרת הליכי המימוש שננקטים בהקשר זה, דבר שימנע מהנתבעים להיפרע את ההוצאות. לכן, מן הראוי להותיר על כנה את הקביעה לפיה ההוצאות יובטחו באמצעות הפקדה כספית או ערבות בנקאית ולא בנכס.

אף לגופו, דין הבקשה להידחות:

לפי החלטת כב' השופטת קרת מיום 11.9.12 בפר"ק 1078/09, החוב המגיע לאורן הוא כ 4.6 מיליון ש"ח. סכום זה עולה על שווי החנות לפי השמאות של מומחה התובעות. אמנם כעמדת התובעות, הוגש על ההחלטה האמורה ערעור לבית המשפט העליון, (ע"א 7774/12), אך כל עוד ההחלטה לא שונתה וביצועה לא עוכב, משמע, שקיים בסיס לעמדת הנתבעים לפיה לא יהיה סיפק בסכום שיתקבל ממימוש החנות לפי הערכת שמאי התובעות, כדי לכסות את ההוצאות לפי הסכום שהושת כערובה להבטחת ההוצאות.

זאת ועוד; סכום החוב דנן אינו כולל ריבית, הפרשי הצמדה, מע"מ ופיצויים מוסכמים. ככל שיש להוסיף רכיבים אלה, או מי מהם, לסכום החוב, אזי יעצים הדבר את החשש שלא יהיה סיפק בתמורת החנות כדי לכסות את סכום ההוצאות המוערך.

מעל ומעבר; יש להפחית משווי חוות הדעת את סכומי המסים וההוצאות שיהיו כרוכים במכירת החנות, דבר שיש בו כדי תימוכין נוספים לעמדת הנתבעים שאין בשווי המוערך של החנות כדי להבטיח את תשלום ההוצאות בהליך.

מטעמים אלה, איני נדרש למחלוקת השמאית בין הצדדים באשר לחנות כמו גם למנות שמאי מטעם בית המשפט שרק יוסיף שלא לצורך לעלויות.

נתתי דעתי למחלוקת שבין הצדדים בשאלה האם היקף השעבוד בחנות לטובת אורן מוגבל ל-25% בלבד הימנה, כגרסת התובעות או על כל הזכויות בחנות כעמדת הנתבעים. סבורני שאין מקום שאדרש להכרעה במחלוקת זו, בגדר הבקשה להמרת ערבות נשוא החלטה זו. די לצורך הבקשה שלפני בקיומן של קביעות בהחלטות השונות אליהן הופניתי על ידי הנתבעים, מהן עולה ולו לכאורה שהחנות נועדה להבטיח את מלוא המגיע לנתבעים.  ללא קשר, שעה שהחוב המגיע לפי שעה בהתאם להחלטת בית המשפט, עולה על השווי של החנות לפי הערכת שמאי התובעות, וגם אם לגישת האחרונות היקף השיעבוד על החנות לטובת אורן הוא רק 25% מהזכויות בה, וכמפורט בהרחבת יתר בתשובה לתשובה, אזי לא ניתן לשלול תרחיש לפיו יתרת הזכויות בחנות תוכל להוות מקור אפשרי לתשלום יתרת המגיע לאורן, גם אם רק 25% מהזכויות בחנות משועבדות לטובתם.

על התובעות להפקיד את הערבות במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 3.9.13 שעה 13:00, שאם לא כן, התביעה תמחק ללא צורך בהחלטה נוספת.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בדואר וכן תשגר אותה בפקס בדחיפות.

מעקב מזכירות לערבות הבנקאית ליום 3.9.13.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ג, 28 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: